תפילה למען החטופים הנתונים בצרה ובשביה, מיוסדת על פי התפילה ליושב בבית האסורים שתיקן הרב כמוהר”ר יהודה אריה ממודינה זלה”ה
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֲשֶׁר אָזְנְךָ פְּתוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, יוֹדֵעַ מָה בַּחֲשֵׁכָה, יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ וּמִבֵּית כֶּלֶא יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ וְיֵרָאֶה תַּחֲנוּנַי לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ; הַמְּרַחֵם עַל כָּל יְצוּרָיו, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, אֲסִיר עֹנִי וּבַרְזֶל, כָּלוּא וְלֹא יֵצֵא, וּבִמְקוֹם אֲפֵלָה מְנֻדֶּה. אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי וְאֵין לִי מַכִּיר, עֲגוּמָה נַפְשִׁי כִּי בְּמַחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבוּנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם, אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר וְאֵין עֶזְרָתָהּ בִּי, וְטוֹבָתִי נִדְחֲתָה.
אָנָּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי, הוֹשִׁיעָה נָא בִּמְהֵרָה לְכָל הַשְּׁבוּיִם וְהָאֲסוּרִים, וּבָהֶם תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה בִּידֵי צַר וְאוֹיֵב, בִּידֵי מְרַצְּחִים רָעִים וּרְשָׁעִים. רַחֵם עֲלֵיהֶם מְהֵרָה, הַחִישָׁה מִפְלָט לָהֶם וְהוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה.
אָנָּא, הֱיֵה אַתָּה בְּעוֹזְרָם וּבְתוֹמְכֵי נַפְשָׁם וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּם לְמִשְׁפָּט תַּרְשִׁיעַ. וְתָסֵב לֵב כָּל שַׂר וְשׁוֹפֵט וּמוֹשֵׁל לָחוּס וְלַחְמֹל עֲלֵיהֶם, וְתֵן אוֹתָם לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם. וְיַעֲלֶה זִכְרוֹנָם לְפָנֶיךָ לְטוֹבָה עַד אֲשֶׁר תַּעֲלֵם מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן, וּמִבֵּית הָאֲסוּרִים יֵצְאוּ. מְהֵרָה חוּשָׁה וַעֲנֵה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָנִיתָ לְיוֹסֵף אֲשֶׁר הֱרִיצוּהוּ מִן הַבּוֹר, וּלְדָנִיאֵל בְּגֹב הָאֲרָיוֹת וְכַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לַאֲסִירִים צְאוּ. וּבְצֵאתָם שַׁעַר בְּתוֹךְ קָהָל נְהַלֶּלְךָ, נוֹדְךָ בְּכָל לֵב וּלְשִׁמְךָ נְזַמֵּר. הֱיֵה לְמִשְׁעָן לָהֶם, ה’ מַתִּיר אֲסוּרִים, וְהוֹצִיאֵם, וְקַיֵּם בָּהֶם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב “וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי”, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה: קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן: אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד: בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי: הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי: זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים: הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי.
(את השמות שבסוגריים ב”אנא בכח” אין הוגים בפה)
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב”ג ית”ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר”ע שט”ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג”ד יכ”ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט”ר צת”ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק”ב טנ”ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג”ל פז”ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק”ו צי”ת):
ואומרים בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
תפילה למען החטופים הנתונים בצרה ובשביה, מיוסדת על פי התפילה ליושב בבית האסורים שתיקן הרב כמוהר”ר יהודה אריה ממודינה זלה”ה
רבון העולמים, אשר אזנך פתוחות לשמע אנקת אסיר, יודע מה בחשכה, ישברו יורדי בור אל אמתך ומבית כלא יושבי חשך. יעלה ויבוא, יגיע ויראה תחנוני לפני כסא כבודך; המרחם על כל יצוריו, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה, רחם על עמך ישראל, דכא ושפל רוח, אסיר עני וברזל, כלוא ולא יצא, ובמקום אפלה מנדה. אבד מנוס ממני ואין לי מכיר, עגומה נפשי כי במחשכים הושיבוני כמתי עולם, אפפו עלי רעות עד אין מספר ואין עזרתה בי, וטובתי נדחתה.
אנא, רבון העולמים, פנה אלי וחנני אדון הסליחות והרחמים וקבל תפלתי ותחנתי, הושיעה נא במהרה לכל השבוים והאסורים, ובהם תינוקות שלא טעמו טעם חטא, הנתונים בצרה ובשביה בידי צר ואויב, בידי מרצחים רעים ורשעים. רחם עליהם מהרה, החישה מפלט להם והוציאם מצרה לרוחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאלה.
אנא, היה אתה בעוזרם ובתומכי נפשם וכל לשון תקום אתם למשפט תרשיע. ותסב לב כל שר ושופט ומושל לחוס ולחמל עליהם, ותן אותם לחן ולחסד בעיניהם. ויעלה זכרונם לפניך לטובה עד אשר תעלם מבור שאון מטיט היון, ומבית האסורים יצאו. מהרה חושה וענה להם כאשר ענית ליוסף אשר הריצוהו מן הבור, ולדניאל בגב האריות וכאשר אמרת לאסירים צאו. ובצאתם שער בתוך קהל נהללך, נודך בכל לב ולשמך נזמר. היה למשען להם, ה’ מתיר אסורים, והוציאם, וקים בהם מהרה מקרא שכתוב “ויוציאני למרחב, יחלצני כי חפץ בי”, השתא בעגלא ובזמן קריב.
משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה: קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן: אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד: בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי: הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי: זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים: הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני: הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי.
(את השמות שבסוגריים ב”אנא בכח” אין הוגים בפה)
אנא בכח גדלת ימינך תתיר צרורה. (אב”ג ית”ץ):
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא. (קר”ע שט”ן):
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם. (נג”ד יכ”ש):
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם. (בט”ר צת”ג):
חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך. (חק”ב טנ”ע):
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך. (יג”ל פז”ק):
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. (שק”ו צי”ת):
ואומרים בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
תפילה למען החטופים הנתונים בצרה ובשביה, מיוסדת על פי התפילה ליושב בבית האסורים שתיקן הרב כמוהר”ר יהודה אריה ממודינה זלה”ה
רבון העולמים, אשר אזנך פתוחות לשמע אנקת אסיר, יודע מה בחשכה, ישברו יורדי בור אל אמתך ומבית כלא יושבי חשך. יעלה ויבוא, יגיע ויראה תחנוני לפני כסא כבודך; המרחם על כל יצוריו, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה, רחם על עמך ישראל, דכא ושפל רוח, אסיר עני וברזל, כלוא ולא יצא, ובמקום אפלה מנדה. אבד מנוס ממני ואין לי מכיר, עגומה נפשי כי במחשכים הושיבוני כמתי עולם, אפפו עלי רעות עד אין מספר ואין עזרתה בי, וטובתי נדחתה.
אנא, רבון העולמים, פנה אלי וחנני אדון הסליחות והרחמים וקבל תפלתי ותחנתי, הושיעה נא במהרה לכל השבוים והאסורים, ובהם תינוקות שלא טעמו טעם חטא, הנתונים בצרה ובשביה בידי צר ואויב, בידי מרצחים רעים ורשעים. רחם עליהם מהרה, החישה מפלט להם והוציאם מצרה לרוחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאלה.
אנא, היה אתה בעוזרם ובתומכי נפשם וכל לשון תקום אתם למשפט תרשיע. ותסב לב כל שר ושופט ומושל לחוס ולחמל עליהם, ותן אותם לחן ולחסד בעיניהם. ויעלה זכרונם לפניך לטובה עד אשר תעלם מבור שאון מטיט היון, ומבית האסורים יצאו. מהרה חושה וענה להם כאשר ענית ליוסף אשר הריצוהו מן הבור, ולדניאל בגב האריות וכאשר אמרת לאסירים צאו. ובצאתם שער בתוך קהל נהללך, נודך בכל לב ולשמך נזמר. היה למשען להם, ה’ מתיר אסורים, והוציאם, וקים בהם מהרה מקרא שכתוב “ויוציאני למרחב, יחלצני כי חפץ בי”, השתא בעגלא ובזמן קריב.
משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה: קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן: אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד: בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי: הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי: זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים: הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני: הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי.
(את השמות שבסוגריים ב”אנא בכח” אין הוגים בפה)
אנא בכח גדלת ימינך תתיר צרורה. (אב”ג ית”ץ):
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא. (קר”ע שט”ן):
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם. (נג”ד יכ”ש):
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם. (בט”ר צת”ג):
חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך. (חק”ב טנ”ע):
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך. (יג”ל פז”ק):
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. (שק”ו צי”ת):
ואומרים בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: