בד

תורה לב – אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח [לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה] “אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח” וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה כִּי כָּל זְמַן שֶׁלּא נְתוּנָה לְזִוּוּג הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲר בְּלא ה’ גִּימַטְרִיָּא שַׁ”ך דִּינִים וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ”א שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין עַל יְדֵי ה’ אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה כַּמּוּבָא בִּ”פְרִי עֵץ חַיִּים” נִמְצָא הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר בִּבְחִינוֹת שַׁ”ך דִּינִים וְצָרִיך לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי רִקּוּדִין כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל יְדֵי הַלֵּב הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקב “וַיִּשָּׂא יַעֲקב אֶת רַגְלָיו” וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו’ וְלֵב הוּא בִּינָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין’ עַל כֵּן צָרִיך לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים לְהַמְשִׁיך הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל יְדֵי הָרַגְלִין לְהַכַּלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין גִּימַטְרִיָּא שַׁ”ך, גִּימַטְרִיָּא נַעַ”ר וְעַל יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁך לָהּ נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ”א וְנַעֲשֵׂית ה’ פְּעָמִים “אֲדנָי” וְזֶה בְּחִינַת: “אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח” שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדנָי שֶׁהִיא נַעֲרָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא. לִרְמז לְיַעֲקב הָא לֵאָה היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶך” וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ”א מֵהַלֵּב וְזֶה הָא לֵאָה שֶׁצָּרִיך לְהַמְשִׁיך מִלֵּאָה הָאַלְפִין כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה. גַּם הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה שֶׁעַל יְדֵי בְּחִית עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת

כככככ

5555

852

55542

[pdf_flipbook file=”https://zadikim.co/wp-content/uploads/נפלאות-הצדיקים-ב.pdf”]

תורה לב – אדני שפתי תפתח [לשון רבנו זכרונו לברכה] “אדני שפתי תפתח” והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה’ גימטריא ש”ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה”א שנמתקין הדינין על ידי ה’ אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב”פרי עץ חיים” נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש”ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב “וישא יעקב את רגליו” ופרש רש”י: ‘לבו נשא את רגליו’ ולב הוא בינה כמו שכתוב ‘בינה לבא ובה הלב מבין’ על כן צריך לכון ברקודים להמשיך האלפין שבלב על ידי הרגלין להכלה שהיא בחינת חמש פעמים דין גימטריא ש”ך, גימטריא נע”ר ועל ידי אור הלב שנמשך לה נעשית נערה בה”א ונעשית ה’ פעמים “אדני” וזה בחינת: “אדני שפתי תפתח” שעל ידי השפתים שהם נצח והוד נפתח ונמתק הכלה בבחינת זווג ונעשית בחינת אדני שהיא נערה שהיא ראויה לזווג וזה דאיתא במדרש כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא. לרמז ליעקב הא לאה היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב כמו שכתוב: “בלבי צפנתי אמרתך” ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה”א מהלב וזה הא לאה שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכלה. גם היו אומרים שהכלה שמה לאה שעל ידי בחית עצמה נמתקת

כככככ

5555

852

55542

[pdf_flipbook file=”https://zadikim.co/wp-content/uploads/נפלאות-הצדיקים-ב.pdf”]

תורה לב – אדני שפתי תפתח [לשון רבנו זכרונו לברכה] “אדני שפתי תפתח” והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה’ גימטריא ש”ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה”א שנמתקין הדינין על ידי ה’ אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב”פרי עץ חיים” נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש”ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב “וישא יעקב את רגליו” ופרש רש”י: ‘לבו נשא את רגליו’ ולב הוא בינה כמו שכתוב ‘בינה לבא ובה הלב מבין’ על כן צריך לכון ברקודים להמשיך האלפין שבלב על ידי הרגלין להכלה שהיא בחינת חמש פעמים דין גימטריא ש”ך, גימטריא נע”ר ועל ידי אור הלב שנמשך לה נעשית נערה בה”א ונעשית ה’ פעמים “אדני” וזה בחינת: “אדני שפתי תפתח” שעל ידי השפתים שהם נצח והוד נפתח ונמתק הכלה בבחינת זווג ונעשית בחינת אדני שהיא נערה שהיא ראויה לזווג וזה דאיתא במדרש כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא. לרמז ליעקב הא לאה היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב כמו שכתוב: “בלבי צפנתי אמרתך” ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה”א מהלב וזה הא לאה שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכלה. גם היו אומרים שהכלה שמה לאה שעל ידי בחית עצמה נמתקת

כככככ

5555

852

55542

[pdf_flipbook file=”https://zadikim.co/wp-content/uploads/נפלאות-הצדיקים-ב.pdf”]